מעגלי תורה ומוסר

שאלת היחס שבין המוסר האנושי לבין דבר ה' – המפורש מפיו או כפי שבא לידי ביטוי בתורתו – עתיקת יומין היא, כבר מימיו של אברהם אבי המאמינים, שהטיח כלפי שמיא: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!". סוגיה זו פושטת צורה ולובשת צורה לאורך הדורות, לפי תנאי המציאות המשתנים והדרישות המוסריות המתחדשות והמתפתחות.

ישיבת מעלה גלבוע חרתה על דגלה את העיקרון שדרכה של תורה, גם להלכה ולמעשה, היא "דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", והיא תובעת מאִתנו להיות קשובים לכל עוול ולכל מצוקה. על יסוד זה הוקם בה לפני שנים אחדות בית המדרש לתורה ומוסר, ששם לו למטרה לעסוק בעיון מעמיק בשאלות שבין תורה ומוסר, מתוך תפיסה של תלמוד המביא לידי מעשה.

מעגלי תורה ומוסר, הספר המונח לפניכם, הוא קובץ מאמרים מפירות בית המדרש, פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה. כיצד עלינו להתייחס לתפיסות מקראיות שנראות לנו בלתי מוסריות? מהו מקומה של האשה בתהליך הקידושין? האם יש מקום לוויתורים בהלכה לשם הרחבת מעגלי דורשי ה' לציבור כולו? מהו היחס הראוי של תלמידי החכמים אל הציבור? כיצד עלינו להתייחס לפגיעות בקטינים על ידי בעלי סמכות? בשאלות אלו ואחרות עוסקים עשרת המאמרים בקובץ זה, בהלכה, במחשבה ובעיון, ומכולם עולה כי דרישת התורה מעמנו היא לדעת את ה' וללכת בדרכיו, כדברי הנביא "כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'", וכאמרתו הזוהרת של הראי"ה קוק זצ"ל: "הרי המוסר הטבעי ברוחב מובנו הנהו דעת ה' באמת".